top of page

ניהול שגרת החירום

כיצד ננהל את המצב המכונה "שגרת חירום"? מה ניתן לעשות על מנת לשמור על החוסן של הצוות ועל הרציפות התפקודית בפרק הזמן המגיע אחרי ההלם והכאוס הראשוניים בו מתחילה התייצבות מסוימת אך המצב רחוק מלהיות שגרתי. 

מה יעזור לנו לנהל את המצב באופן שיעזור להביא את הצוותים באופן הדרגתי להתמודדות ולתפקוד. באופן מותאם למציאות חדשה בזמן חירום ומשבר ? 

""

מה מאפיין את מצב שגרת החירום?

:פרק זמן של שגרת חירום , הוא פרק זמן שהוא

"גם וגם"

 

גם פחות דרוך ממצב חירום ומאפשר שמירה על שגרה כלשהי אך לצד השגרה, 

גם מאופיין  בתנודתיות ובאי וודאות גדולה עבור המנהל, הצוות והפרט.

חלק זה, מביא  את התסמינים שנוכל לראות בצוות ובארגון בתחילתו של מצב החירום.

כדי שנוכל לזהות את מה שקורה אצלנו בארגון /מחלקה/ צוות ולהבין שכל מה שקורה בתחילת מצב זה, הוא "נורמלי" ומאפיין מצב של "שגרת חירום". 

  •  עדיין קיימת מתיחות ודריכות גבוהה 

  • אנחנו לא יודעים כמה זמן יעבור עד שנצא ממצב זה (תקופה זו יכולה להיות ממושכת ולא ידועה). 

  • שגרת החירום מוגדרת זמנית, לצד זאת, לא ברור מתי אפשר להתחיל לבנות את היום שאחר. 

  • מודעות לכף שעשויה להיות הסלמה לפני החזרה לשגרה

  • אי בהירות לגבי לגיטימיות להמשכיות תהליכים ארגוניים שגרתיים ו/או חדשים 

  • שאלות שמרחפות באוויר, אי וודאות בקרב מנהלים ועובדים כאחד.

  • מתח כרוני – אדרנלין שמתחיל לשקוע במצב ציפייה מתמיד ועייפות שמתחילה להצטבר 

  •  עובדים המורגלים בלחץ נאלצים לעבוד במתח גבוה במיוחד פרק זמן ארוך טווח, עם פחות משאבים מבעבר בכל הגזרות. תוצאה אפשרית לכך היא שחיקה

  • עבודה עם משאבים מוגבלים ואילוצים  כ"א, הגבלות חיצוניות. 

  • הבנה שנדרשים בשונה מהכניסה למצב חירום לפרואקטיביות ולא רק תגובתיות קושי ביישום בגלל מאפייני התקופה. 

  • ניצנים של ייצוב והתארגנות מחודשת  מבחינת משימות, מבנה ותפקידים  בחלק או בכל חלקי הארגון/צוות.  

  • הקשב האישי והארגוני עשוי להצטמצם משמעותית.

  • חלק מהעובדים עובדים מהבית ונדרשים לסייע לחלק מבני מהבית (ילדים/מבוגרים) 

צעדים ופעולות מומלצות להתמודדות עם שגרת חירום

חלק מהעובדים מתמודדים עם אתגרים נפשיים. מה מילות המפתח שיאפשרו לנו להתמודד עם  המצב החדש ?  

שגרת חירום מחייבת אותנו לשמור על שני מרכיבים סותרים לכאורה כדי לצלוח מצב זה :  שגרה לצד גמישות.

גמישות

כדי שנוכל להתאים את העבודה למצבם של העובדות והעובדים של הארגון, וליכולות המגוונות והמשתנות  שלהם  בזמן שגרת החרום:  חלקם כלל לא נמצאים, ולאחרים פניות נמוכה פניות  משתנה לעבודה או חוסר יכולת לעבוד. 

 

סדר העדיפויות של המשימות משתנה: משימות שעבדנו עליהן מאבדות מהרלוונטיות שלהן , או שעולים צרכים חדשים מהשטח שדורשים שניתן מענים אחרים.

שינוי סדר העדיפויות עשוי להיות מהיר ופתאומי .

השגרה 

נדרשת כדי לשמור על הרציפות ותחושת הוודאות  שאנחנו זקוקים להם כדי להתמודד בהצלחה עם משבר. חוויה של רציפות מתאפשרת כשלעובדים  יש עוגן   ודאי במידת האפשר והמשכי בתוך מצב המבולבל ובלתי מאורגן המשבר.

 

מה יוצר את השגרה? 

 קשר מתמשך עם אחרים במיוחד עם המנהל הישיר, תוכנית פעולה, או רוטינה כלשהי.

כדי לאפשר זאת נדרש גם נדרש מיקוד ארגוני ובחינה מחודשת של המשימה: קבלת החלטות  במה עוסקים עכשיו במצב של "גם וגם".

תזכורת חשובה: מצב של חירום הוא מצב לא לינארי!

יכולה להיות רגרסיה לשלבים הקודמים בשל התנאים המשתנים גם אם לכאורה עברנו למצב חירום. המעבר הזה פעמים רבות אינו בשליטתנו.

חלק מהארגון/המחלקה ואף חלק מהאנשים עשויים להיות בשלבי מעבר שונים ונדרשת בשלב זה 

מה ביכולתנו לעשות? נדרשת  חמלה עצמית וארגונית לצד פרואקטיביות ופעולה, מיפוי מתעדכן כדי לשקף את המצב של העובדים בכל רגע נתון  וגישה לפרוטוקולים לשעת חירום.

""

מה נעשה במצב של כניסה לשגרת החירום?

סדרת הפעולות המומלצת נועדה להעביר את המסר המרכזי הוא שבתוך כל אי הוודאות, הארגון או הצוות מהווים מקור של יציבות בתוך מציאות רווית שינויים ושהמנהלים ואנשי הצוות נמצאים שם עבור העובדים ולסייע לנו ליצור שגרה גמישה. כזו  שתסייע לנו התמודד בהצלחה עם מצב "שגרת החירום".

כאן תמצא המלצות וכלים פרקטיים עבור:

""

פרט

""

צוות

מנהל/ת

bottom of page